דבר מפקד הגדוד

חיילים, מפקדים, ומשפחות יקרות.
שנתיים וחצי אחרי קפצנו שוב, בשבת, לימח בקציעות. אבל למרות קווי הדמיון הפעם זה היה שונה, שונה לגמרי. בפעם הקודמת קפצנו בתחושה קשה מאד, של כשלון, של חוסר וודאות, ובחרדה גדולה למה שקורה בגזרה שאנו אמונים עליה. הפעם, קפצנו בגאווה אדירה, בתחושת ניצחון, בידיעה שהפעם אנחנו אלה שמפתיעים את האויב. וגם ברמת הגדוד שלנו חל שינוי עצום. לפני שנתיים היינו גדוד לא מתורגל ועם אופק מעורפל, והיום אנחנו גדוד חזק, יציב ומגובש, שיודע לעבוד ביחד במקצועיות כמכונה משומנת
צבא הגנה לישראל יודע שאי אפשר לתקוף באירן בלי להחזיק חזק את גבול סיני. הגדוד שלנו קבל את המשימה הזו, צה"ל סמך עלינו שאם וכאשר נדרש למשימה הזו נבצע אותה. סמכו עלינו, ועמדנו בזה בענק! למרות תקופה מטורפת של מאות ימי מילואים, למרות שקופצים באמצע שבת, למרות שכל אחד השאיר עולם מלא מאחוריו, הגדוד התייצב למשימה בצורה מעוררת השתאות. וגרם לי פעם נוספת להרגיש גאווה גדולה לפקד על גדוד כזה!
במגילה שקראנו בפורים כתוב שדווקא ביום שבו חשבו אויביי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא! אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. בפרספקטיבה של שנתיים האחרונות אנחנו ממש רואים את המהפך הזה קורה. אותו יום מר ונמהר, 7 לאוקטובר, היום שבו אויבנו הצליחו לחדור לגבולנו ועשות בנו שמות. הם חשבו שישברו אותנו ושמהיום הזה נלך ונחלש. ואנחנו רואים הפוך! מאותו יום קמנו להילחם, קמנו לנצח. ואנחנו לא עוצרים עד שאנחנו נשלוט בשונאינו. "ואיש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים".
הגדוד שלנו זוכה לקחת חלק בכתיבת הפרק המפואר הזה. ואין לי ספק שכשנסיים לכתוב אותו, נשאיר מדינה בטוחה וטובה יותר, עבורנו, עבור ילדנו, ועבור העולם כולו.
ולכן משפחות יקרות, המון המון תודה על העמידה האיתנה על ההבנה בחשיבות פעם נוספת, על גבורת האמהות של ניהול שגרה בהיעדר שגרה. בשמי ובשם כל החיילים והמפקדים הערכה, תודה והערצה עד אין קץ.
מעריך כל אחד ואחת מכם,
סא"ל טל בורשטיין
969 מג"ד